ישראל, סוריה ורמת הגולן: האם נסיגה תביא לשלום?

צה"ל עלה לגולן במלחמת ששת הימים בשנת 1967, ושיחרר את תושבי הצפון מאימת הצבא הסורי ששלט בגולן במשך 19 שנים והשתמש בו כבסיס צבאי להתקפות בלתי פוסקות כנגד יישובי הגליל ועמק הירדן.
העלייה לגולן חיברה את ישראל מחדש אל המורשת היהודית ואל ההיסטוריה רבת השנים של העם היהודי בגולן. מההבטחה לאברהם, דרך התנחלות השבטים, גמלא, התיישבות יהודית צפופה בתקופה התלמודית, ועד בני יהודה בימי המושבות הראשונות ואדמות הברון בגולן המזרחי. במהלך 40 השנים האחרונות הפכה רמת הגולן לחבל ארץ התיישבותי למופת ובו 33 ישובים, כלכלה מפותחת, ותיירות משגשגת. אתרי התיירות בגולן משתרעים מאתר הסקי בחרמון ועד מעיינות המים החמים בחמת גדר, ובתווך ניתן למצוא את הנחלים, הקניונים, חופי צפון מזרח הכינרת ושרידים היסטוריים מרשימים.

נתונים אלו יכולים לסייע לכם ולו במעט להבין ולספר כי הגולן הינו אכן נכס אסטרטגי, החיוני לשמירה על ביטחונה של ישראל אך יתרה מזו, תוכלו להעביר את המסר המסביר שבאזור חיה ונושמת אוכלוסייה של משפחות שהגולן הוא הבית שלהן ומעשה של עקירתן ממקומן הטבעי אינו פשוט.

נושא המים הוא אחד החשובים בדילמת רמת הגולן. תוכלו לצטט מדבריהם של מומחי המים ונציבי המים של ישראל לדורותיהם שהתריעו לאורך השנים על השלכות הנסיגה בשל הכרחיות מקורות המים בגולן לקיומנו:

• "יישוב הגולן בצפיפות, על ידי סוריה, ללא טיפול נאות בבעיות ביוב וזיהום, יחסל את הכינרת", כך אמר נציב המים לשעבר, בן מאיר ב-3 בינואר 2000. לא רק סוגיית כמות המים, אלא גם איכותם של המים המגיעים אלינו מרמת הגולן עומדת על הפרק כשמדובר בנסיגה מהגולן וביישובו על ידי אלפי ומאות אלפי תושבים סוריים.
• יו"ר מנהלת הכינרת לשעבר צבי אורטנברג התבטא במאי 2000 ואמר: "פוטנציאל המים הממוצע של ישראל הוא 280 מ"ק לנפש לשנה, לעומת 2,000 מ"ק בסוריה ו-1,400 במזרח התיכון. הטיית מקורות הירדן והכינרת, תביא כליה על ישראל, מבלי להזדקק לאמצעים צבאיים". ניסיון סורי להטיית מי הירמוך האיץ את מלחמת 1967. נוכחות ישראל ברמת הגולן מרתיעה את סוריה.
• נציב המים לשעבר, פרופ' זסלבסקי: "ביוב עירוני, תעשייתי וחקלאי של מאות אלפי סורים יהפוך את הכינרת לאגם מעופש. קל להרעיל את הכינרת על ידי החדרת רעלים לוואדי בגולן".
• נציב המים לשעבר, גדעון צור: "צמצום יובלי המים לכינרת ב-200 מיליון ממ"ק לשנה יגרע מאיכות מי הכינרת, יחמיר מליחות וזיהום ויחריף את מליחות אקוויפר החוף (14 בפברואר 1996)"; "הטיית (לפחות) 200 מיליון מ"ק לשנה ממקורות הכינרת תנחית מכת מוות על ישראל...מוות לכינרת ובעקיפין חיסול אקוויפר החוף, המשמש מאגר רב-שנתי יחיד בישראל" (מתוך הרצאה, 18 בפברואר 1996).

• ההבדל בין סיני לגולן הוא מהותי: העומק האסטרטגי של סיני (22,000 מייל או 60,000 ק"מ מרובעים) מעניק לישראל כ-50 שעות התראה לגיוס מילואים. לגולן אין עומק אסטרטגי מהותי (450 מייל או 1,500 ק"מ מרובעים) ולכן אינו מעניק זמן התראה החיוני לגיוס מילואים. סיני משיק לנגב דל האוכלוסין, המשמש זירת אימונים מרכזית של המילואים המשדרגים את יכולת התגובה למתקפת פתע, ואילו הגולן משיק לגליל צפוף האוכלוסין שאינו מאפשר פעילות מסיבית של המילואים. לסיני אין יתרון טופוגרפי על הנגב. לגולן יתרון טופוגרפי ברור על הגליל.
• סוריה מהווה כיום בסיס שליטה של חזבאללה, המהווה זרועו הארוכה של המשטר האיראני, השולט כיום ביד רמה במהלכים מדיניים ואחרים בלבנון.
• שליטה ישראלית בגולן, 60 ק"מ מדמשק, מגבילה את הסורים ומחייבת הצבת שבע חטיבות סוריות בין הגולן לבין דמשק. "מכון האריטאג'", שהכין את המצע המדיני של הנשיא רונאלד רייגן, טען ב-4 בפברואר 2000, שהגולן מהווה נכס ביטחוני חסר-תחליף לישראל.
• נסיגה מקו הרכס תאפשר למתקפת-פתע-מסיבית סורית לשטוף את הגולן ולהגיע לגליל (24-15 ק"מ) תוך 3 שעות. נוכחות שריון ותותחנים על קו הרכס המרכזי - 60 ק"מ מדמשק - מהווים גורם הרתעה ומכשול בפני מתקפה סורית.
• מלחמת יום הכיפורים הוכיחה, כי קו הרכס המרכזי של רמת הגולן מהחרמון, חרמונית, בנטל, אביטל, פארס ועד נהר הרוקאד המשתרע לאורך הגבול הנוכחי עם סוריה (ולא שיפולי הגולן מעל הכינרת) - מהווה את התרומה הקריטית של רמת הגולן לביטחון ישראל. קו רכס זה מהווה מכשול טנקים טבעי וייחודי ומאפשר לכוח קטן יחסית לבלום פלישה מסיבית של טנקים ומעניק את גורם הזמן הדרוש לגיוס המילואים. לכן, אפילו בעידן הטילים הבליסטיים עדיין חיוני להחזיק בשטחי הגולן.

מערכת החינוך הסורית עדיין לא שינתה את מגמת ההסתה נגד ישראל, ספרי הלימוד של מערכת החינוך הסורית מכילים תכנים השוללים את הציונות, את המדינה היהודית ואת זכות קיומה. תוכלו להשתמש בנתונים ובדוגמאות המובאות לפניכם על מנת להסביר שאין ודאות לבשלות אמיתית לשלום מן העבר השני, גם אם תתבצע נסיגה מרמת הגולן:

• מנאומו של חאפז אסאד: "היכן ההבדל בין הנאציזם והציונות? הנאצים טענו לעליונות גזעית והציונים טוענים שהם עם בחירה....הנאצים גירשו עמים אחרים והציונים מגרשים את הערבים" ("חינוך לאומי פאן-ערבי סוציאליסטי, כתה י', עמ' 93).
• "התוקפנות המושרשת באישיות היהודית מאיימת על הקיום האסלאמי והערבי. ההיגיון והצדק מחייבים פסק דין אחד - חיסול היהודים" ("חינוך אסלאמי", כתה י', עמ' 116-115).
• "הטענה הציונית כי קיים עם יהודי, בעל לאומיות עצמאית, היא טענת שקר" ("חינוך אסלאמי", כתה י', עמ' 89-90).
• "הנאצים פגעו ביהודים עקב בגידת היהודים במולדת הגרמנית והתגייסותם לצד בעלות הברית... והשתלטותם על המסחר והמימון..." ("חינוך לאומי פאן-ערבי סוציאליסטי", כתה י', עמ' 104).
• "היהודים תכננו הרג מוסלמים, שדידתם והשמדתם...זוהי תכונת הבוגדים..." (,"חינוך אסלאמי", כתה י', עמ' 115). "היהודים משתפים פעולה עם עובדי אלילים וכופרים נגד המוסלמים. הם יודעים שהאסלאם חושף את רמייתם ואת שאר מידותיהם הרעות..." ("חינוך אסלאמי", כתה י"א, עמ' 33).

1. הסכמי סוריה-ירדן:
   מ-1953 סוריה מפרה הסכמים לאספקת מי הירמוך וגוזלת 50% מהמכסה הירדנית. ירדן טוענת שסוריה מקצצת בכמות ומכפישה את האיכות. דמשק משתמשת במים כאמצעי סחיטה נגד רבת עמון.
2. הסכמי סוריה-תורכיה:
   ב-1987, ב- 1992 וב-1993 חתמה סוריה על הסכמים עם תורכיה והתחייבה להפסיק את התמיכה בטרור הכורדי-PKK ולעקור את בסיסי ה-PKK מסוריה ומלבנון, תמורת אספקת מי נהר הפרת. תורכיה עמדה בהתחייבויותיה; סוריה הפרה את התחייבויותיה.
3. הסכמי סוריה-עיראק:
   ב-1975 עמדה עיראק על סף פלישה לסוריה עקב הפרה סורית את ההסכם לאספקת מי נהר הפרת לעיראק. ב-1979 שוב עמדו השתיים על סף מלחמה, בעקבות קשר סורי לחיסול סדאם חוסיין.
4. הסכמי סוריה-הליגה הערבית:
   סוריה הפרה מספר פעמים הסכמים בין-ערביים לפינוי הכוחות הזרים מלבנון (פסגות מנהיגי ערב בריאד, פאז וטאיף ב-1978, 1982 ו-1989 בהתאמה).
5. סוריה-ישראל:
   הסכם שביתת הנשק מ-1967 הופר על ידי סוריה ב-1973. ב-1975 הפעילה סוריה ארגוני טרור נגד ישראל, תוך הפרת הסכם ההפרדה מ-1974. ב-1977 הפרה דמשק את "הסכם הקו האדום" שהגביל את היקף הצבא הסורי דרומית לליטני. הסיוע המקיף לטרור החזבאללה, חמאס ו"ג'יהאד אסלאמי מהווה הפרה בוטה של "הבנות מבצע דין וחשבון" (1993) וכל הסכם אחר.

רוצים לדעת עוד על רמת הגולן? לחצו כאן

רמת הגולן. חבל ארץ משגשג. צילום: פארק תעשייה פלג באדיבות: מ.ט.י רמת הגולן

  צור קשר