ההישגים הגדולים של ישראל בתחום המדע והטכנולוגיה

המספר היחסי של כוח אדם העוסק במחקר ובפיתוח בישראל - המוביל בעולם: 140 לכל 10,000 תושבים, לעומת 85 בארה"ב. ישראל נהנית מכוח אדם ייחודי של בוגרי תשתית החינוך בישראל, עולים מברה"מ לשעבר, עולים מארה"ב ומאירופה וישראלים החוזרים לאחר שהות ארוכה במרכזי טכנולוגיה במערב. 4.5% מהתל"ג מושקע במחקר ובפיתוח, לעומת 3% בשוק האירופאי המשותף ו-2.2% בארה"ב. רק ארה"ב מקדימה את ישראל במספר הפרסומים המדעיים לשנה (!).

נקודת הפתיחה של תעשיית ההיי-טק בישראל הייתה בשנת 1954, כשמדעני מֶכון ויצמן פיתחו את "וייצַק" (Weizmann Automatic Computer) המַחְשב האלקטרוני העברי הראשון והמחשב הראשון במזרח התיכון. בשנת 2006 הכיר בו איגוד מהנדסי האלקטרוניקה העולמית של מכון ויצמן כאבן דרך בהיסטוריה של המחשוב.
55 שנים לאחר מכן, אנחנו כובשים את המקום השני אחרי ארה"ב בתעשיית ההיי-טק העולמית.

בעקבות פנייתו של דוד בן-גוריון אל מדעני ישראל, בדרישה למצוא פתרונות לניצול משאבי המדינה, מפתח בשנת 1955 הפרופ' צבי תבור את דוד השמש, הפועל היום ברוב בתי ישראל ומספק כ-4% מצריכת האנרגיה במדינה. בשיחות הערות על איכות הסביבה אל תשכחו להזכיר שישראל הקדישה תשומת לב לנושא החשוב הזה לפני יותר מחמישים שנה.

בראשית שנות השישים, מנבא הפרופסור יובל נאמן מאוּניברסיטת תל אביב את הַקווארק - אֶחד מהחלקיקים היסודיים הידועים בפיזיקה. הישגו המדעי הגדול של נאמן הוא בזיהוי עקרונות בסיסיים העומדים ביסוד עולם החלקיקים האלמנטריים. בשנת 1969 קיבל נאמן את פרס ישראל למדעים מדויקים. הוא אמנם לא זכה בפרס נובל על כך, אבל הוא ללא ספק היה קרוב.

הצורך הישראלי בנשק ובאמצעי לחימה, הפך אותנו למעצמה עולמית. בתחילת שנות ה- 70 החלה התעשייה האווירית לפתח וּלייצר מזל"טים. בשנת 2004 הציגה התעשייה האווירית את מערכת המיני מזל"ט בתערוכת הנשק DefExpo שנערכה בניו דלהי, הודו.

בשנת 1977 הֵקים אפי ארזי את סאיטקס- חברה ישראלית שחוללה את מהפכת הדפוס הדיגיטלי. סאייטקס הפכה למובילה בעולם בעיבוד תמונות דיגיטליות צבעוניות ולפחות 40 מדינות שיווקו את מוצריה. הייתה זו חברה חלוצה בתחום הייצוא בהיי-טק. לאחר שפרש ארזי מניהול החברה, הקים ב-1989 את "אפי", חברה לפיתוח טכנולוגיית צבע להמונים. חברות כמו זירוקס, קודאק וקנון הפכו לשותפות של "אפי" ויחד הן יצרו טכנולוגיה ששינתה את תחום הגרפיקה והדפוס והביאו את המדפסת הצבעונית לכל בית בישראל.

כשנשים ברחבי העולם מסירות שיער במכשיר חשמלי, ספק אם הן יודעות שהטכנולוגיה הזו יצאה במקורה מישראל. 1985 היא השנה שחוללה שינוי מהפכני בתפיסת הנשים את הסרת שיער גופן, כששני קיבוצניקים, יאיר דר ושמעון יהב, רושמים פטנט על "אפיליידי"- תולש השיער האלקטרוני הראשון. המכשיר הפך להצלחה מסחררת בארץ ובעולם ועד מהרה קמה חברה-בת בהונג קונג.

בשנת 1988 ישראל מצטרפת למועדון אקסקלוסיבי, הכולל שמונה מדינות בלבד המסוגלות לשגר לוויין לֶחלל, כשהיא משגרת לחלל את הלוויין הישראלי הראשון - אופק 1.
ב-16 במאי 1996 משוגר שוב לוויין לחלל, הפעם לוויין התקשורת עמוס 1, שפותח על ידי התעשייה האווירית לישראל, על בסיס הידע שנצבר בפיתוח לווייני הצילום אופק.

בשנת 1993 משיקה חברת "הייסנס" הישראלית את מכשיר ה'בייבי סנס', המֶאפשר למיליוני הורים ברחַבי העולם לישון בלילה בשקט.

בשנת 1994 ישראל מַציגה את טיל החץ. עד שנת 2002 הוצבו שתי סוללות טילים בישראל, אחת מהן בבסיס חיל האוויר בפלמחים, והשנייה בבסיס חיל האוויר בעין שמר. חיל האוויר מכריז כי ישראל מוגנת מפני איום הטילים.

שני חוקרים מהפקולטה להנדסת חומרים ומכון ברי למחקר בננו-טכנולוגיה בטכניון, הוכיחו את קיומו של מצב צבירה חדש בטבע. המחקר, שנערך בשיתוף פעולה עם חוקרים ממכון "מקס פלנק" בגרמניה, פורסם בכתב העת המדעי Science. משמעות הגילוי היא, שבמצב החדש מתקיים סדר שלא היה מוכר לנו עד היום, בין מוצק לנוזל.

מערכת שפיתחה חברה ישראלית בשם "מי-דן", מבוססת על בקרי השקיה חשמליים המחוברים בתקשורת סלולרית לאינטרנט. התוכנה החדשה תאפשר לחקלאים, וגם למי שמתרחק מהבית ואין לו שכן טוב שישקה את העציצים או את הגינה במקומו, לשלוט במערכת ההשקיה מרחוק על ידי תוכנה השולטת על בקרי ההשקיה.

רוצים לדעת על הזוכים הגדולים בפרסים בינלאומיים בתחום המדע?
רוצים לדעת עוד על הישגי המדע שלנו?
לרשימת כל ההישגים לחצו כאן

פרופ' עדה יונת במעבדה. צילום: מכון ויצמן.


פרופ' ולדימיר אומנסקי במעבדת התת-מיקרון. צילום: מכון ויצמן.

איתמר חסון, תלמיד בי"ס אמית בר אילן בר"ג, זוכה מדליית זהב באולימפידת הפיזיקה הבינלאומית במקסיקו. צילום: ששון תירם, משרד המדע והספורט.

  צור קשר