הישגי החקלאות של ישראל: טכניקות ישראליות מצילות את העולם מצמא ומרעב

זמינות המים על פני כדור הארץ הולכת ופוחתת, הן בשל קצב הגידול במספרם של בני האדם - פחות משני מיליארד בתחילת המאה העשרים וקרוב לשמונה מיליארד כיום, והן בשל התפתחות התרבות, הצורכת כיום הרבה יותר מים לאדם. ישראל מפיצה בעולם מזה שנים אמצעים ושיטות שונות לשימוש יעיל וחסכוני במים, מהשקיה בטפטפות ועד לטיהור ולמיחזור. אולם כיום המאמץ המרכזי המנחה את ישראל הוא הגדלת מקורות המים על ידי התפלת מי ים בעלויות נמוכות.

בשנת 1955 פיתח המהנדס שמחה בלאס את הטפטפת.
שיטת ההשקיה באמצעות טפטפות סייעה בצמצום הרעב בעולם על ידי הגדלת היבולים תוך חיסכון במים.

המחסור במים מהטבע הוא מציאות קבועה בישראל ובכל זאת, ישראל היא המדינה היחידה בעולם, שמספר העצים שהיה בה בתחילת המאה ה-21 רב ממספרם בתחילת המאה ה-20. זאת תוצאה של השקעה מושכלת בפיתוח הארץ ובשיפור משק המים שלה, כמו גם, הפיתוח של המחקר החקלאי, שהוא היום מהמובילים בעולם ובבחינת מורה דרך לעשרות מדינות.

ישראל נמנית עם רשימת המדינות שבהן נערכים המחקרים המתקדמים ביותר בעולם בנושא יערנות באקלים ים תיכוני. בכוחו של המחקר לספק ידע שעשוי לעזור בהתמודדות עם נושא שיקום יערות, מאבק במחלות וכד'.

העובדה הבאה מהווה עדות נוספת ליכולת החקלאית הגבוהה של ישראל: דונם קרקע מעובד בישראל מניב עד פי 30 יותר מדונם במדינה חקלאית מצויה.
זוהי בבחינת תרומה עצומה לבעיית הרעב, המעסיקה יותר ממחצית האנושות, דבר המהווה פרי הילולים למחקר בלתי פוסק, השואף להישגים.

• באמצע שנות ה-90 פיתחו מֶכוני מחקר ישרֶאליים, בהובלתם של פרופ' נחום קידר ופרופ' חיים רבינוביץ', את זן עגבנִיית השרי, שזוכה להצלחה בינלאומית ונמכר בכל רחבי תבל. כל זני העגבניות שפיתח פרופ' קידר גדלים כיום בעשרות מדינות בעולם, ממדינות באירופה ועד מקסיקו ומדרום אפריקה עד מרוקו ואיראן. הזרעים של כל הזנים מיוצרים אך ורק בישראל - על פי דרישתו.
• מלונים מזן גליה פותחו בישראל במרכז וולקני והפכו למובילים באירופה.
• שוק התבלינים הישראלי מהווה 60%-70% משוק התבלינים באירופה.
• הדרים מזן אור, הנחשבים לחלומו של כל חקלאי בשל היותם עמידים בפני מחלות, נקלפים בקלות וכמעט ללא גלעינים, פותחו בישראל במרכז וולקני ונמכרים בכל רחבי אירופה. הזכויות על הזן נמכרו ובספרד ובאירופה מגדלים את הזן שאנחנו המצאנו.
• ישראל משווקת זנים מיוחדים של נרקיסים ונוריות לכל אירופה.
• ישראל פיתחה זנים של גפן למאכל המניבים יבול רב.
• ישראל פיתחה טכניקות וזנים מיוחדים של פירות הגדלים מחוץ לעונה ומשווקים בעולם, כמו: תותים, אפרסמונים ופטל.

חוקרים ישראלים חתומים על התגלית שלפיה גידולים חקלאיים שונים מגיבים באופן שונה לצבעי רשת שונים הפרושים מעליהם. הרשת היא למעשה רשת פלסטית מחוררת הנתלית מעל גידולים חקלאיים לשם הצללה. על פי התגלית - גידולים שונים מגיבים בתהליך הגידול באופן שונה לצבע הרשת. תגלית זו נמצאת היום במגמת התפתחות עצומה באירופה וכבר מיושמת באיטליה, בספרד ובצרפת.

הפרה הישראלית היא שיאנית עולם בתנובת חלב. התנובה השנתית הממוצעת שלה גבוהה יותר אף מזו של הפרה ההולנדית והאמריקאית. ייצור החלב בארה"ב עומד על כ-11,500 ליטר לפרה בשנה ובאירופה המערבית על 7,500 ליטר לפרה לשנה. לא רק זאת, אלא שהפרה הישראלית מייצרת כ-40% פחות גז מתאן מזה המייצרות פרות במדינות אחרות, שלהן רמות תנובת חלב נמוכות יותר כמו ניו-זילנד, וכ-80% פחות גז מתאן מזה שמייצרות הפרות במערב אירופה. לפליטה המופחתת נודעת משמעות לאיכות הסביבה, שכן גז המתאן נחשב כתורם העיקרי להתחממות הגלובלית.

נושא ה'פוסט הרבסט', יבול שאחרי הקטיף, נחשב היום לתחום החם ביותר בענף החקלאות העולמי. ככל שפני המסחר בעולם משתנים, מושפע מכך גם תחום החקלאות ודורש פתרונות יצירתיים חדשים. אחד השינויים המשמעותיים שחלו בשנים האחרונות הוא במעבר יבולים ממדינה למדינה. אם פעם ייצאה ישראל יבולים חקלאיים באמצעות מטוסים, הרי שהיום האיחוד האירופאי מתנגד לכך, בשל צריכת הדלק הגדולה המזיקה לסביבה. הצורך להעביר את היבולים דרך הים דורש פיתוח טכנולוגיות השומרות על היבולים למשך זמן ארוך יותר מבלי לפגוע בצרכנים שיאכלו אותם לאחר מכן. בישראל יודעים חוקרים לייצר זנים איכותיים ששומרים על עצמם זמן ארוך יותר. כמו כן, רב הידע לגבי אחוזי הלחות הנדרשים, אמצעים טבעיים לשמירה על הפירות והירקות, פיזור הלחות ללא חומרי הדברה. הטכנולוגיות הללו עוברות מפי חוקרים ישראלים לשווקים בכל העולם, כולל לאירופה ולעולם השלישי, שלומד היום יותר ויותר לפתח חקלאות קהילתית.

במסגרת פיתוח ה'פוסט הרבסט' והטכנולוגיות הנדרשות לשמירת יבולים לאורך זמן, פותחה במרכז וולקני, על ידי הפרופ' אלעזר פליק, מכונה לשטיפת פלפלים בטמפרטורה מסוימת. פעולה זו משמרת את הפלפלים לאורך החודש שחולף מרגע שנקטפו ועד שהם מגיעים לבתי הצרכנים האירופאים. הפיתוח הסעיר כל-כך את האירופאים, עד ששליחים גרמנים הגיעו למכון לטכנולוגיה ולאחסון של תוצרת חקלאית בישראל, כדי לבדוק שאנו אכן לא משתמשים בחומרי הדברה.
הטכניקות הללו מצילות את העולם מרעב, ואנו יכולים להתגאות בפיתוח אחת המחלקות הגדולות והמובילו בעולם בתחום זה.

אפריקה, המבקשת היום להפוך ליבשת המשווקת יבולים חקלאיים לעולם, מחפשת מודלים מצליחים לכך. מכיוון שהקיבוצים והמושבים בישראל מהווים מודל לחקלאות קהילתית, לקהילה כלכלית ודמוקרטית, השומרת על סולידריות חברתית, רואות מדינות אפריקה בישראל מודל מוצלח המעורר השראה לפיתוח מודל חקלאי קהילתי מסחרי.

לרשימת ההישגים המלאה לחצו כאן

המצאה ישראלית גזר סגול,הוצג בתערכות האגרו משוב הבינלאומית המתקיימת מדי שנה בישראל. צילום באדיבות תנועת המושבים.


המצאה ישראלית: פלפל צבעוני באדיבות תנועת המושבים.


המצאה ישראלית: כרוב צבעוני באדיבות תנועת המושבים.

הפרה הישראלית היא שיאנית עולם בתנובת חלב, באדיבות תנועת המושבים.

  צור קשר